פסק הדין בע״פ 4682/01 ובע״פ 2216/01 בעניין לוי ועטייה נחשב לאבן דרך בתחום עבירות המהירות. ההכרעה ניתנה על-ידי בית המשפט העליון בהרכב השופטים אליהו לוי, דליה דורנר ו־איילה פרוקצ’יה.

פסק הדין עוסק בשאלה קריטית: האם מכשיר הלייזר למדידת מהירות (הממל״ז – LTI 20-20) נהנה מחזקה בדבר אמינותו, או שעל המדינה להוכיח את אמינותו בכל תיק מחדש?

לכל עורכי דין לתעבורה, מדובר בפסק דין יסוד שמשפיע ישירות על ניהול תיקי מהירות עד היום.

עורך זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בעבירות של נהיגה במהירות. זיאד זועבי עורך דין תעבורה בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוג

עים לאכיפת עבירת הנהיגה במהירות ולזכותו מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים לרבות ביטול כתבי אישום בגין נהיגה במהירות.

הרקע המשפטי

בתי המשפט לתעבורה זיכו נאשמים לאחר שקבעו כי המדינה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את אמינות המכשיר. מנגד, ערכאות אחרות נטו לראות בממל״ז מכשיר אמין.

בית המשפט העליון נדרש להכריע האם נוצרה “מסה קריטית” של פסיקה שמקימה חזקה שבעובדה בדבר אמינות המכשיר.

קביעות מרכזיות של העליון

אמינות מכשיר היא עניין שבעובדה

יש להוכיח אותה באמצעות ראיות, חוות דעת וניסויים.

חזקה שבעובדה יכולה להיווצר

כאשר מצטברת פסיקה עקבית וניסויים אמפיריים – עשויה לקום חזקה בדבר אמינות.

 החזקה ניתנת לסתירה

אין העברת נטל הוכחה לנאשם, אך אם קיימת חזקה – על ההגנה להצביע על פגם קונקרטי.

 טכנולוגיה אינה חסינה מביקורת

בית המשפט הדגיש: אין להרשיע אדם בפלילים על בסיס מכשיר שלא הוכחה אמינותו כדבעי.

תנאי ההפעלה של הממל״ז לפי פסק הדין

 טווח אכיפה – עד כ־300 מטר

בית המשפט קבע כי יש להגביל את האכיפה לטווח שאינו עולה על כ־300 מטרים.

ההנמקה:

• ככל שהמרחק גדל – גוברת סטיית הקרן (התבדרות).

• קיים סיכון לזיהוי שגוי של רכב מטרה.

• גדל החשש ל”זליגת קרן”.

לכן, מדידה מעבר לטווח זה עלולה לעורר ספק סביר.

 קו ראייה נקי וישיר

על השוטר להקפיד על:

• קו ראייה פתוח לחלוטין לרכב המטרה

• היעדר רכבים חוצצים

• היעדר עצמים מפריעים (גדרות, עמודים, מעקות)

קיומו של רכב נוסף בתחום הקרן עלול ליצור ספק בזיהוי.

 כיוון הקרן למרכז הרכב (לוחית רישוי)

קבע כי יש לכוון את הקרן לחלק מחזיר אור ויציב – בדרך כלל לוחית הרישוי.

מדידה לכיוון פנס, שמשה או אזור משופע עלולה לפגוע בדיוק.

 החזקת המכשיר באופן יציב

בית המשפט התייחס לתופעת “הבניינים הנעים” (sweep error):

• רעד ביד המפעיל עלול לגרום לתזוזת הקרן בין עצמים.

• על המפעיל להחזיק את המכשיר באופן יציב.

• שימוש בחצובה מחזק את אמינות המדידה (אך לא נקבע כחובה מוחלטת).

 בדיקות עצמיות לפני ואחרי משמרת

נדרש לבצע:

• בדיקת תקינות פנימית של המכשיר

• בדיקת כיול

• בדיקת התאמה בין נקודת הכוונת לקרן הלייזר

היעדר תיעוד בדיקות עשוי לפגוע במשקל הראיה.

 הכשרת מפעיל מוסמך

על התביעה להוכיח כי:

• השוטר עבר הכשרה מתאימה

• הוא פעל בהתאם לנהלים

• הוא מבין את מגבלות המכשיר

אי הוכחת הכשרה עלולה ליצור ספק סביר.

 תנאי סביבה

יש להביא בחשבון:

• מזג אוויר

• גשם/ערפל

• החזרים משניים

למרות שהמכשיר מסוגל לפעול בתנאים מגוונים – תנאים קיצוניים עלולים להשפיע על הדיוק.

שאלות ותשובות – מדריך פרקטי לעורכי דין לתעבורה

 האם העליון פסל את הממל״ז?

לא. העליון לא פסל את המכשיר, אך קבע כי אמינותו צריכה להיבחן על בסיס ראיות וניסיון מצטבר.

 האם ניתן עדיין לתקוף תיקי מהירות מבוססי ממל״ז?

כן. כאשר מוכח פגם ספציפי בהפעלה או אי עמידה בנהלים – ניתן לעורר ספק סביר.

 האם אי חשיפת תוכנת המכשיר פוסלת ראיות?

לא בהכרח. העליון קבע שניתן להוכיח אמינות גם באמצעות ניסויים אמפיריים.

 מהי הטעות הנפוצה של נאשמים ללא ייצוג?

תקיפה כללית של המכשיר במקום איתור כשל קונקרטי. כאן נכנסת החשיבות של ייצוג מקצועי על-ידי עורכי דין לתעבורה.

מדוע חשוב לפנות לעורכי דין לתעבורה?

תיק מהירות אינו טכני בלבד – הוא תיק ראייתי.

רישום נקודות, שלילת רישיון, פסילה על תנאי ואף פסילה בפועל עלולים להיות מושפעים מהתנהלות ההליך.

עורכי דין לתעבורה הבקיאים בפסיקה, ובמיוחד בפסק הדין לוי ועטייה, יודעים:

 כיצד לחקור שוטר

 כיצד לדרוש מסמכי כיול

 כיצד לבנות ספק סביר

 מתי נכון לנהל הוכחות ומתי נכון להסדר

סיכום

פסק הדין לוי ועטייה אינו רק הלכה בעניין ממל״ז – אלא קביעה עקרונית בדיני ראיות טכנולוגיים.

הוא יצר את המסגרת שבתוכה פועלים עד היום עורכי דין לתעבורה בניהול תיקי מהירות.

מי שמואשם בעבירת מהירות חייב להבין:

לא כל דו״ח הוא סוף פסוק – אך נדרשת בחינה מקצועית, מדויקת ומבוססת פסיקה.

האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.