נהיגה בשכרות עמדה בלב ניתוח פסק הדין מיום 26 אפריל 2018 בתיק תת"ע 4966-12-17, אשר ניתן על ידי כב' השופט אלכס אחטר בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה. פסק הדין עסק בזיכוי הנאשם, ריאד שומלי, מעבירת נהיגה בשכרות, וזאת בשל פגיעה בזכותו להליך הוגן, כאשר לא הוסבר לו כראוי את זכויותיו, והוא לא נחקר בשפתו. עו"ד זיאד זועבי, מומחה לדיני תעבורה, מנתח את פסק הדין ואת השלכותיו על אכיפת החוק, התנהלות המשטרה וחשיבות שמירה על זכויות החשודים בהליכים פליליים.

נהיגה בשכרות

זיכוי מנהיגה בשכרות: פסילת ראיות עקב פגיעה בזכות להליך הוגן

 

מבוא: הזכות להליך הוגן והשלכותיה בתיקי נהיגה בשכרות

בית המשפט המליט לזכות את הנאשם ריאד שומלי מעבירת נהיגה בשכרות. הזיכוי ניתן מטעמי הגנה מן הצדק ,בשל פגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן .הנאשם, שדובר את השפה האנגלית בלבד, לא נחקר בשפתו ולא הוסברו לו זכויותיו בצורה מספקת במהלך הטיפול המשטרתי.

פסיקה זו מדגישה את החשיבות העליונה של תרגום אפקטיבי של הליכי החקירה והבנת החשוד את זכויותיו, אף בהליכים יומיומיים כמו בדיקות שכרות.

 

פרטי האישום וטענות ההגנה

האישום המקורי

 

קו ההגנה

הנאשם כפר בהיותו שיכור ובכמות האלכוהול שנמדדה. עיקר טענת ההגנה התמקדה בכך שהנאשם דובר אנגלית בלבד ,בעוד שההליך המשטרתי כולו התנהל והוסבר לו בעברית ,מה שגרם לכך שלא הבין את ההליך ולא הבין את זכויותיו.

 

הליקויים המהותיים שנמצאו בהליך המשטרתי

בית המשפט, מפי כבוד השופט אלכס אחטר ,קבע כי חומרת ההפרה היא גבוהה, שכן החשוד לא הבין את ההליך, את החשדות נגדו, לא היה מודע לזכויותיו ולא יכול היה לבצע בקרה על תשובותיו הרשומות בעברית.

 

 

הכרעה: דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ב"הלכת יששכרוב"

בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, שבהן לחשוד לא תורגם ההליך ולא הוסברו זכויותיו, ובמיוחד זכותו לשמור על שתיקה ולהיוועץ בעורך דין, מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכויות הנאשם.

ההכרעה נשענה על דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכת יששכרוב .יישום מבחני יששכרוב הוביל למסקנה כי זהו מקרה מתאים להחלת דוקטרינת הפסילה ,באיזון שבין חומרת העבירה לבין חומרת ההפרה:

1. אופייה וחומרתה של אי החוקיות :ההפרה היא גבוהה ,כיוון שהחשוד אינו מבין את ההליך ואת זכויותיו.

2. נזק מול תועלת חברתית :על אף החשיבות של מיגור תופעת הנהיגה בשכרות, התועלת החברתית גדולה יותר בהקפדה על זכותו הבסיסית של החשוד להבין את טיב החשדות נגדו ולדעת את זכויותיו ,מאשר הרשעה במקרה זה תועלת זו מתעצמת במיוחד כאשר מדובר בשפה נפוצה כמו אנגלית, שבה קל למצוא מתרגם.

לאור הכשלים בהתנהלות השוטרים ובעמדת התביעה, בית המשפט פסל את מוצגי התביעה בהיעדר ראיות, הנאשם זוכה מעבירת נהיגה בשכרות.

 

סיכום והמלצות

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ברור לגורמי אכיפת החוק כי עליהם:

1. לכבד את החוק :לקיים את חקירת חשודים בשפתם, כנדרש בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים).
2. להבטיח תרגום אפקטיבי :להבטיח קיומו של תרגום איכותי ואפקטיבי לכל חשוד שאינו דובר עברית, כולל הסבר על זכותו להיוועץ בעורך דין.
3. להימנע מהחתמה על מסמכים לא מובנים :אין לדרוש מאדם שאינו קורא עברית לחתום על טופס בעל נפקות משפטית, אלא אם תורגם לו במלואו.

הכרעת הדין במקרה זה מדגישה כיצד טענות משפטיות יסודיות הנוגעות לזכויות חשוד, עשויות לגבור על ממצאים פיזיים לכאורה. בעוד שהתביעה עשויה לטעון כי תוצאת "הינשוף" אינה מושפעת משפה או תרגום, הדגש של בית המשפט הוא על ההליך כולו – מהרגע שבו נעצר הנהג ועד סיום החקירה.

עורך דין מנוסה בתחום התעבורה ידע לאתר כשלים פרוצדורליים ומחדלי חקירה מסוג זה ולהשתמש בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית כדי לטעון לאי-קבילות הראיות. איגום פגמים בחקירה יכול לעורר ספק סביר באשר לאשמה ולפגוע ביכולתו של הנאשם.

עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בעבירת נהיגה בשכרות.

עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לעבירת נהיגה בשכרות.

האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.

כתיבת תגובה