עבירת נהיגה בשכרות נחשבת לאחת מעבירות התעבורה החמורות בדין הישראלי. יחד עם זאת, גם במקרים שבהם קיימת אינדיקציה לשכרות, על המדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי התקיים גם רכיב הנהיגה בפועל. פסק דין שניתן בתיק תת״ע 10675-11-23 ע"ש מלדה מבית המשפט לתעבורה בחיפה ממחיש כיצד כשלים ראייתיים בדוחות שוטרים ומתנדבים עשויים להוביל לזיכוי הנאשם מעבירת נהיגה בשכרות מחמת הספק.
מאמר זה נכתב מטעם עורך דין זיאד זועבי אשר עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות ולו מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בעבירה זו, ובמטרה לסייע להם להבין את זכויותיהם במקרים של אישום שכזה.
אישום בגין נהיגה בשכרות – מה נטען?
על פי כתב האישום, הנאשם נבדק בבדיקת ינשוף ונמצא עם ריכוז אלכוהול של 496 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. הנאשם לא כפר בעצם שתיית האלכוהול, אולם טען בעקביות כי לא נהג כלל ברכב, אלא שתה בירה מחוץ לרכב, סמוך לקיוסק ברחוב הרצל בחיפה.
לא די בהוכחת שכרות – נדרש להוכיח נהיגה
בית המשפט קבע כי נקודת המחלוקת היחידה בתיק לא הייתה השכרות עצמה, אלא שאלת האם הנאשם נהג ברכב בפועל. בהיעדר הוכחה ברורה לנהיגה, לא ניתן להרשיע בעבירה של נהיגה בשכרות, גם אם רמת האלכוהול גבוהה.
כשלים בעדויות גורמי האכיפה
גרסת המתנדבת דליה
המתנדבת דליה העידה כי לא ראתה את הנאשם נוהג, ואף ציינה זאת בדוחות הפעולה. בית המשפט עמד על סתירות פנימיות בדוחות, לרבות רישום תנועה של הרכב מבלי שהעדה הבחינה בנהג עצמו, דבר שפגע במשקל הראייתי של גרסת המאשימה.
גרסת המתנדב קוזלי
גם בעדותו של קוזלי נמצאו קשיים מהותיים:
- חוסר פירוט מאיזו דלת יצא הנאשם
- סתירה בין טענת קשר עין רציף לבין אמירת הנאשם כי שתה בקיוסק
- ניסיון להשלמת פרטים רק בשלב העדות בבית המשפט
כשלים אלו הובילו את בית המשפט לקבוע כי לא ניתן לבסס ממצא חד-משמעי של נהיגה
משקל גרסת הנאשם בהליך הפלילי
גרסה עקבית ותואמת לראיות
הנאשם מסר גרסה ברורה: רכבו חנה, והוא נכנס אליו רק לצורך נטילת סיגריות. גרסה זו נמצאה עקבית, תואמת לדוחות מסוימים ואף מסבירה את הקשיים שעלו מגרסאות גורמי האכיפה
טופס התחקור: מדוע לא הכריע את הכף?
בית המשפט קבע כי הסתירות בין טופס התחקור לבין העדות אינן מספיקות להרשעה, בין היתר משום שהשאלות שנשאל הנאשם אינן ברורות דיין, וכי גם פרשנות מחמירה של הטופס אינה תומכת בגרסת המאשימה
זיכוי מחמת הספק בעבירת נהיגה בשכרות
בסופו של דבר נקבע כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת רכיב הנהיגה. לפיכך, זוכה הנאשם מהעבירה המיוחסת לו, מחמת הספק – תוצאה בעלת משמעות רבה לכל תיקי נהיגה בשכרות שבהם רכיב הנהיגה אינו מוכח כראוי.
שאלות ותשובות: הוכחת נהיגה בעבירות שכרות
האם ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות אם הוא לא נתפס "על חם" נוהג?
כדי להרשיע בנהיגה בשכרות, המדינה חייבת להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם אכן נהג ברכב. כפי שראינו בתיק של מלדה, אם השוטרים או המתנדבים לא ראו את הנהג בתוך הרכב בזמן תנועה, וגרסת הנאשם (למשל, שהיה ברכב רק כדי לקחת סיגריות) אינה נשללת, בית המשפט עשוי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
מה קורה אם בדיקת הינשוף יצאה חיובית אך יש כשלים בדוח השוטר?
בדיקת ינשוף היא רק חלק מהראיות. אם נפלו פגמים מהותיים בדוחות הפעולה – כגון סתירות בעדויות, חוסר בתיעוד רציף של הקשר עם הנהג או אי-בהירות בטופס התחקור – משקלה של בדיקת הינשוף עלול להיפגע. במקרים אלו, עורך דין מיומן יוכל להוביל לביטול האישום.
האם ישיבה ברכב חונה תחת השפעת אלכוהול נחשבת לנהיגה בשכרות?
החוק היבש דורש "נהיגה". ישיבה במושב האחורי ברכב חונה כשלעצמה אינה מהווה נהיגה. עם זאת, המשטרה עלולה לטעון שהנהג הגיע למקום בנהיגה כשהוא כבר שיכור. כאן נכנסת חשיבותו של הייצוג המשפטי: הוכחה שהנהג שתה לאחר שחנה את הרכב (כפי שטען הנאשם בתיק בחיפה) יכולה להוביל לזיכוי מוחלט.
מה חשיבותו של עורך דין תעבורה בתיקי שכרות מורכבים?
תיקי נהיגה בשכרות מוכרעים לעיתים קרובות על הפרטים הקטנים ביותר בראיות. עורך דין תעבורה המכיר את נהלי המשטרה לעומקם, יכול לחשוף סתירות בעדויות המתנדבים והשוטרים ולהפריך את רכיב הנהיגה, גם אם נתוני המעבדה מצביעים על שכרות.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לנהיגה בשכרות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
