פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כב’ השופט צבי גורפינקל, בתיק ת”פ 58992-10-18 בעניינם של מדינת ישראל נ’ אספה, מהווה דוגמה מובהקת לחשיבות הדיוק הראייתי בעבירות תעבורה חמורות.

למרות תאונה קטלנית, ריכוז אלכוהול גבוה בבדיקת ינשוף ונסיבות קשות – זוכה הנאשם מעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומעבירת מהירות, אך הורשע בהפקרה ובשיבוש מהלכי משפט.

הכרעת הדין מדגישה: במשפט פלילי אין הרשעה ללא הוכחה מעבר לספק סביר.

עורך זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בעבירות של נהיגה בשכרות ותאונות דרכים. משרד עו"ד זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לאכיפת עבירת הנהיגה בשכרות. ידע וניסיון זה מקנים לו כלים לאתר פגמים וכשלים בחומר הראיות- כשלים שיש בכוחם להביא לזיכוי הנאשם, במקרה המתאים, או לענישה מקלה.

הרקע לאירוע

על פי כתב האישום, לאחר בילוי לילי במועדון, נהג הנאשם ברכבו ופגע באופניים חשמליים שעליהם רכבו שני צעירים. לאחר הפגיעה:

• המשיך בנסיעה

• עצר לזמן קצר

• נמלט מהמקום מבלי להושיט עזרה

כארבע שעות לאחר האירוע בוצעה בדיקת ינשוף ובה נמדדו 252 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף – פי חמישה מהמותר לנהג צעיר.

הנאשם הואשם בעבירות של:

• נהיגה תחת השפעת אלכוהול

• נהיגה במהירות מופרזת

• שתי עבירות הפקרה

• שיבוש מהלכי משפט

נהיגה תחת השפעת אלכוהול – מדוע זוכה הנאשם?

לכאורה, תוצאת ינשוף גבוהה אמורה להוביל להרשעה. אולם בית המשפט קבע אחרת.

הבעיה הראייתית המרכזית:

• הבדיקה נערכה כ-4 שעות לאחר הנהיגה.

• לא הוגשה חוות דעת מומחה שתחשב את ריכוז האלכוהול בזמן הנהיגה עצמה.

• ייתכן שריכוז האלכוהול השתנה בפרק הזמן שחלף.

בית המשפט הדגיש כי בדיקת ינשוף משקפת את ריכוז האלכוהול בזמן הבדיקה – ולא בהכרח בזמן הנהיגה.

לכן, אף שהשופט הביע ספק באמינות גרסת הנאשם לגבי כמות השתייה – נקבע כי לא ניתן להרשיעו ברף ההוכחה הנדרש בפלילים.

המסקנה: גם בתיק חמור, ללא חוות דעת מדעית הקושרת בין תוצאת הבדיקה לזמן הנהיגה – תיתכן זיכוי מעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

נהיגה במהירות מופרזת – גם כאן זיכוי

המהירות הוערכה באמצעות ניתוח סרטון ממצלמת רכב ועדות מומחה.

אולם:

• לא נמדדו מרחקים פיזית בשטח

• נקודות ההתחלה והסיום לא הוגדרו בוודאות

• המומחה עצמו הסתייג מאמינות המדידה

בהיעדר נתונים מדויקים – זוכה הנאשם גם מעבירת המהירות.

הפקרה לאחר פגיעה – הרשעה

בניגוד לזיכויים, בעבירת ההפקרה קבע בית המשפט כי הראיות חד-משמעיות:

• עוצמת הרעש והנזק לרכב

• עצירה קצרה לאחר הפגיעה

• אמירות לחברים כי “פגע במשהו”

• מסירת גרסה כוזבת לשוטרים

בית המשפט דחה את הטענה כי לא היה מודע לתאונה.

עם זאת, נקבע עקרון חשוב:

לא ניתן לייחס שתי עבירות הפקרה באירוע אחד

למרות שנפגעו שני אנשים – מדובר במעשה בריחה אחד. לכן הורשע בעבירה אחת בלבד.

שיבוש מהלכי משפט – הרשעה

הנאשם:

• טען שהרכב נפגע בחניה

• טען שחברו נהג ברכב

• שיתף פעולה עם ניסיון להזמין גרר

התנהלות זו הובילה להרשעה בשיבוש מהלכי משפט.

המשמעות המשפטית הרחבה

פסק הדין ממחיש כי בעבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול:

 – בדיקת ינשוף לבדה אינה תמיד מספיקה

 – יש חשיבות קריטית למועד הבדיקה

 – נדרשת חוות דעת מומחה כאשר קיים פער זמנים משמעותי

– ספק מדעי – מוביל לזיכוי

מאידך, בעבירות הפקרה – התנהגות הנהג לאחר התאונה היא רכיב מכריע.

שאלות ותשובות – נהיגה תחת השפעת אלכוהול והפקרה

האם בדיקת ינשוף גבוהה מבטיחה הרשעה?

לא. יש להוכיח כי ריכוז האלכוהול היה מעל המותר בזמן הנהיגה, ולא רק בזמן הבדיקה.

כמה זמן לאחר הנהיגה ניתן לבצע בדיקת ינשוף?

ניתן לבצע גם לאחר זמן, אך ככל שחלף מעבר לשלוש שעות – נדרשת חוות דעת מדעית לקשור בין התוצאה למועד הנהיגה.

האם ניתן להרשיע במהירות על סמך סרטון?

רק אם המדידה מבוססת על נתונים מדויקים ואמינים. הסתייגות מומחה עשויה ליצור ספק סביר.

מתי מתקיימת עבירת הפקרה?

כאשר נהג מעורב בתאונה ואינו עוצר, אינו עומד על תוצאות התאונה ואינו מזעיק עזרה.

האם מספר נפגעים יוצר מספר עבירות הפקרה?

לא. אם מדובר במעשה בריחה אחד – תיוחס עבירה אחת.

סיכום

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מלמד כי גם בתיקים חמורים של תאונות קטלניות, ההרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול מחייבת תשתית ראייתית מדויקת ומדעית.

בהיעדר חוות דעת הקושרת בין בדיקת הינשוף למועד הנהיגה – עשוי להתעורר ספק סביר שיוביל לזיכוי.

מנגד, כאשר קיימת תשתית ברורה למודעות ובריחה מהמקום – ההרשעה בהפקרה תעמוד בעינה.

המסר ברור: בכל תיק של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ניתוח מקצועי ומעמיק של הראיות עשוי להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.