זיכוי מחמת הספק: טעות בזיהוי נהג תאום זהה – חשיבות טביעת אצבע ואמצעי זיהוי פורנזי
האם מסוף משטרתי ותמונה מספיקים לזיהוי תאומים זהים? פסק דין דרמטי שזיכה נאשם מנהיגה בשכרות
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור בתיק תעבורה מורכב, עפט36416/07/21 מוראל יאיר, החלטה מיום 16/08/21 שניתנה ע"י בכבוד השופט מאזן דאוד מבית משפט מחוזי בחיפה, והחליט לזכות את המערער מוראל יאיר, שהוא בעל אח תאום זהה בשם אוראל, מהעבירות שיוחסו לו, בהן נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק). בית המשפט קבע כי קיים ספק סביר באשר לזהותו של הנהג שביצע את העבירות וזיכה את הנאשם.
רקע: עבירות וטענת ההתחזות
המערער הואשם בנהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק) ונהיגה ללא ביטוח רכב. האירוע המדובר התרחש בנובמבר .2016
המערער כפר באישומים וטען כי אחיו התאום הזהה התחזה בשמו וכי הוא כלל לא היה במקום האירוע (טענת אליבי). בבית המשפט לתעבורה (בימ"ש קמא) המערער הורשע אך הוא ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך שימת דגש על נושא הזיהוי.
ליבת המחלוקת: זיהוי ללא אמצעי פורנזי
השאלה המרכזית בערעור נגעה לזיהוי הנהג, בהינתן העובדה שלמערער יש אח תאום זהה. עמדת בימ"ש קמא (הרשעה)
בית המשפט לתעבורה קבע שהמערער הוא הנהג. הקביעה התבססה על:
- עדות השוטר אליאס שזיהה את הנהג מהיכרות קודמת.
- הזיהוי נסמך על תמונות במסוף המשטרתי.
- פרטים תומכים נוספים: הודעות הנהג על נסיבות העצירה, הכרות עם השוטר, וזיקתו של המערער לרכב אמו.
נימוקי הערעור (זיכוי מחמת הספק)
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערער כי בהיעדר זיהוי פוזיטיבי באמצעים חד- משמעיים, קיים ספק סביר. הנימוקים העיקריים לזיכוי:
1. היעדר טביעת אצבע או תעודה מזהה :השוטרים לא זיהו את הנהג על פי תעודת זהות, רישיון נהיגה, או טביעת אצבע (טב"א). זיהוי הנהג הסתמך על הצהרה בעל פה על פרטיו האישיים וזיהוי על פי תמונה במסוף המשטרתי, שיכולה להיות זהה לחלוטין אצל תאום זהה.
2. מחדל חקירתי משמעותי :על אף שהשוטר אליאס ידע כי למערער אח תאום זהה, הוא הסתפק בזיהוי מהמסוף ובהיכרות המוקדמת. בית המשפט קבע כי מחדל זה מטיל ספק רב בזהות החשוד.
3. ראיות נסיבתיות הקושרות לאח התאום:
- מספר הטלפון :מחקרי תקשורת הראו כי מספר הטלפון שממנו יצאה שיחה
של הנהג הבורח, שויך גם לאח התאום, אוראל, באפיזודות נוספות בתיק
החקירה. המערער עצמו אישר שאותו מספר שייך לאחיו.
- טעות בשם :השוטר אליאס, שזיהה את הנהג, רשם בדו"ח הפעולה את שמו
של האח התאום – אוראל –במקום מוראל. גם שוטר נוסף אישר כי רשם
את השם שציין אליאס, ולא ידע אישית אם מדובר במוראל או אוראל.
4. הפרכת ממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית :הזיכוי נובע מבחינת הראיות בכתב ולאו דווקא מהתרשמות מעדים, ולכן לערכאת הערעור אין חיסרון על פני הערכאה
הדיונית.
המסקנה וההשלכות
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט מאזן דאוד, קבע כי בעקבות טענת זיהוי של תאומים זהים, חובה על התביעה לספק זיהוי פוזיטיבי חסר ספק, כמו טביעת אצבע או אמצעי פורנזי אחר. בהינתן המחדל החקירתי וקיומן של ראיות נסיבתיות שקושרות את האירוע לאח התאום, נוצר ספק סביר.
פסק הדין מדגיש את חשיבותם הקריטית של אמצעי זיהוי אובייקטיביים (כגון טביעת אצבע) במקרים של תאומים זהים, ומבסס את העיקרון לפיו יש לזכות נאשם אם קיים ספק סביר באשר לאשמתו.
המערער זוכה מחמת הספק, וגזר הדין בוטל.
עורך דין מנוסה בתחום התעבורה ידע לאתר כשלים פרוצדורליים ומחדלי חקירה מסוג זהולהשתמש בהם להגנתך.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בעבירת נהיגה בשכרות.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לעבירת נהיגה בשכרות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
