עבירות תעבורה עלולות להוביל לעונשים חמורים, אך לא בכל מקרה החוק מצדיק צעדים קיצוניים כמו חילוט רכב. פסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק 8814-05-22 ע"ש ראמי שיבלי, מבהיר זאת היטב. הנהג, שיוצג על ידי עו"ד זיאד זועבי, הואשם בנהיגה במהירות 199 קמ"ש בכביש שבו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש בלבד. המדינה ביקשה לחלט את רכבו בטענה שמדובר בעבירת מהירות קצה חמורה, אך בית המשפט קבע כי לא התקיימו התנאים הדרושים על פי נוהל החילוט של משטרת ישראל – ולכן ביטל את חילוט הרכב. מדובר בהחלטה עקרונית וחשובה בתחום עבירות התעבורה, שמחדדת את גבולות סמכות המדינה ומגנה על זכות הקניין של הנהגים.
חילוט רכב בעבירות מהירות קצה – מתי מותר למדינה לקחת לכם את הרכב?
שאלה חשובה: האם המדינה יכולה לחלט רכב רק בגלל שנהג נתפס נוהג במהירות חריגה?
פסק דין תקדימי של בית המשפט לתעבורה בירושלים נותן תשובה ברורה – לא בכל מקרה של נהיגה מהירה ניתן לחלט רכב, ויש לכך כללים נוקשים ומפורשים.
רקע– נהיגה במהירות 199 קמ“ש
הנאשם במקרה זה יוצג בידי עו"ד זיאד זועבי מומחה לדיני תעבורה והתיק נדון בפני כב‘ השופטת מיכל שביט בבית משפט לתעבורה בירושלים. במקרה זה הואשם נהג בכך שנסע ברכב מרצדס במהירות של 204 קמ"ש ולאחר הפחתה במהירות של 199 קמ“ש בכביש שבו המהירות המותרת היא 90 קמ“ש בלבד.
המדינה ביקשה להחמיר עימו ולחלט את רכבו, בטענה שמדובר בעבירת ”מהירות קצה“ חמורה שמצדיקה שלילת הקניין. הנאשם, באמצעות בא-כוחו, עו"ד תעבורה זיאד זועבי, התנגד לבקשה וטען כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין וכי המשטרה נוהגת באכיפה בררנית – יש נהגים שמבצעים עבירות חמורות דומות אך רכבם לא מחולט. החילוט בוצע בניגוד לנוהל משטרתי.
מה אומר החוק על חילוט רכבים?
הבסיס המשפטי לבקשות חילוט נמצא בסעיפים 32 ו–39 לפקודת סדר הדין הפלילי, המאפשרים למשטרה לתפוס ולחלט חפצים ששימשו לביצוע עבירה.
עם זאת, חילוט רכב איננו אוטומטי – הוא אפשרי רק בהתאם לנהלים ברורים ומוגדרים. בית המשפט העליון קבע בעניין אלנאשף נ׳ מדינת ישראל (בש“פ 3434/21), כי ניתן לחלט רכב גם בעבירות תעבורה, אך רק כאשר קיימת מדיניות אחידה, שוויונית וסדורה של רשויות האכיפה.
מהם התנאים לחילוט רכב בגין עבירת מהירות?
לפי נוהל החילוט של משטרת ישראל (נוהל 300.10.04 מיום 8.12.2022), ניתן לשקול חילוט רכב רק
במקרים חמורים במיוחד, למשל:
- נהיגה במהירות העולה על 195–200 קמ“ש.
- שתי עבירות מהירות חמורות קודמות בשלוש השנים האחרונות.
- או כאשר קיימות נסיבות מחמירות נוספות (כגון נהיגה בזמן פסילה, שכרות, או סיכון ממשי לחיי אדם).
במקרים חריגים בלבד רשאית המשטרה לחרוג מהקריטריונים, אך רק אם קיימת הצדקה ממשית – מה שמכונה ”סעיף סל“.
החלטת בית המשפט – אין הצדקה לחילוט
בית המשפט קבע כי אף שהנאשם נהג במהירות חריגה, לא התקיימו התנאים שנקבעו בנוהלי המשטרה:
- לא היו לו שתי עבירות מהירות קודמות.
- העבירה בוצעה ברכב פרטי.
- לא היה מעורב אלמנט של שכרות או סיכון לאחרים.
- ולא נגרמה תאונה בפועל.
בנוסף, ציין בית המשפט כי שווי הרכב (כ74,000- ₪) מהווה את כל רכושו של הנאשם, ולכן חילוטו יהווה פגיעה לא מידתית בזכות הקניין.
על כן, נקבע כי אין מקום לחילוט – והבקשה נדחתה.
מה המשמעות לנאשמים בעבירות תעבורה?
פסק הדין מחדד עיקרון חשוב:
לא כל עבירה חמורה מצדיקה חילוט רכב.
חילוט הוא צעד עונשי קיצוני, הפוגע בזכות יסוד של האדם לקניינו, ולכן הוא שמור למקרים חריגים בלבד – בעיקר כאשר יש דפוס התנהגות עברייני מתמשך או סיכון ממשי לחיי אדם.
מדובר בהחלטה תקדימית של עו"ד תעבורה זיאד זועבי. עורכי דין לתעבורה החלו להשתמש בפסק הדין הזה כדי להגן על לקוחותיהם במקרים דומים, במיוחד כשמדובר בעבירות חד-פעמיות או כאשר המדינה לא עומדת בתנאי הנוהל.
לסיכום
בית המשפט בירושלים דחה את בקשת המדינה לחלט רכב בגין נהיגה במהירות 199 קמ״ש, וקבע כי:
”גם בעבירות מהירות קיצוניות, יש לבחון את נסיבות המקרה הפרטני, עברו של הנהג ואת מידת הפגיעה בזכות הקניין. חילוט רכב הוא לא עונש אוטומטי.“
אם רכבכם נתפס או המדינה מבקשת לחלט אותו – אל תוותרו.
חשוב לפנות מיד לעורך דין תעבורה מומחה, שיבחן האם הבקשה עומדת בקריטריונים של החוק והנוהל, ויפעל להשבת הרכב ולשמירה על זכויותיכם.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שרכבם חולט בידי המדינה. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בענייני
חילוט רכבים בעקבות עבירות תעבורה. עו"ד תעבורה זיאד זועבי מתמחה בדיני תעבורה ובעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בבקשות לביטול
חילוט רכבים. עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לחילוט רכבים בתעבורה.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.