לא פעם מוגשים כתבי אישום כנגד דרגים ניהוליים גם כאשר ברור שהם לא נהגו ברכב בפועל. פסק הדין 7323-04-17 שניתן ע"י כב' השופט יעקב בכר מבית משפט השלום לתעבורה בעכו, מהווה דוגמה מצוינת לכך שבית המשפט בוחן לעומק את מהות האחריות הפלילית ומבהיר מתי אין מקום לייחס אחריות למי שלא היה הנהג בפועל. המושג אחריות שילוחית עולה פעמים רבות בדיונים המשפטיים.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בעבירת תעבורה. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בתחום ביטול כתבי אישום בטענה להעדר אחריות שילוחית.
ביטול כתב אישום עקב היעדר אחריות שילוחית – כשהוכח מיהו הנהג בפועל!
רישא
נגד חברת כתר אחזקות בע“מ ומספר עובדים הוגש כתב אישום בגין עבירות תעבורה שבוצעו ברכבי החברה, שלפי הנטען היו ליקויים טכניים בכלי הרכב. כתב האישום ייחס לעובדים בכירים (מנהלים, קציני בטיחות, סדרנים וכו‘) אחריות שילוחית – כלומר, אחריות לעבירות שביצעו בפועל נהגים אחרים (עובדים זוטרים יותר).
טענת ההגנה
- המבקשים (העובדים הבכירים) לא נהגו ברכבים בפועל ולכן אין לייחס להם אחריות אישית לעבירות שבוצעו.
- אין בסיס להטיל אחריות על מנהלים, קציני בטיחות או בעלי התפקידים האחרים בחברה בגין עבירות שביצעו הנהגים עצמם.
- בנסיבות אלו, יש לבטל את כתב האישום נגדם.
ביטול כתב האישום
השופט בכר קיבל את הבקשה וקבע עיקרון חשוב בדיני תעבורה:
- כאשר מוכח מיהו הנהג בפועל, אין אחריות שילוחית לבעל הרכב או למנהל.
- לפי סעיף 27(ב) לפקודת התעבורה (לשעבר סעיף 33(ב)), ניתן לראות את בעל הרכב כאילו נהג בו רק אם לא הוכיח למי מסר את החזקה ברכב.
- במקרה זה, היה ידוע מי נהג בפועל, ולכן אין מקום לאחריות שילוחית
"האחריות לפי סעיף 33 לפקודה היא אישית מוחלטת, אך אינה אחריות שילוחית. כאשר הוכח מיהו הנוהג בפועל – הבעלים משתחרר מאחריות“
בהתאם לכך – בוטל כתב האישום נגד הנאשמים 2-9 (העובדים והמנהלים).
דחיית בקשה לעיון בחומר חקירה
- ההגנה ביקשה לעיין בפקודת המבצע של המשטרה (תוכנית האכיפה שבה נעצרו הרכבים).
- בית המשפט דחה בקשה זו:
1. מדובר במסמך פנימי של המשטרה, הקשור לשיטות אכיפה.
2. חשיפתו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ובפעולות האכיפה העתידיות.
3. החומר אינו רלוונטי ישירות להגנת הנאשמים.
סיפא
1. בוטל כתב האישום נגד המבקשים (2-9).
2. הבקשה לעיון בפקודת המבצע של המשטרה נדחתה.
3. נקבע עיקרון חשוב: אין אחריות שילוחית כאשר הוכח מיהו הנהג בפועל!
פסק הדין מהווה חיזוק לעיקרון ההגינות בהטלת אחריות פלילית בדיני תעבורה. בית המשפט העדיף את הצדק הפרטני על פני הטלת אחריות גורפת, וקבע כי רק מי שנהג בפועל יישא באחריות לעבירה.
שאלות ותשובות: אחריות פלילית ושילוחית של מנהלים בתעבורה
1. האם מנהל חברה אחראי באופן אוטומטי לעבירת תעבורה שביצע עובד שלו?
תשובה: ממש לא. פסק הדין בתיק 7323-04-17 קבע באופן נחרץ כי האחריות הפלילית בתעבורה היא אישית ולא שילוחית. אם המנהל לא נהג ברכב בפועל ולא הוכחה רשלנות ישירה שלו, לא ניתן להרשיעו רק בשל תפקידו הניהולי.
2. מהי "חזקת הבעלות" לפי סעיף 27(ב) לפקודת התעבורה?
תשובה: חוק התעבורה קובע כי כאשר מבוצעת עבירה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג בו. אולם, זוהי חזקה שניתן להפריך: ברגע שבעל הרכב (או המנהל) מוכיח למי נמסרה החזקה ברכב ומזהה את הנהג בפועל, האחריות עוברת לנהג והמנהל משתחרר מאחריות פלילית.
3. קיבלתי כתב אישום כקצין בטיחות בגין ליקוי טכני ברכב חברה – האם ניתן לבטלו?
תשובה: כן. במקרים רבים המשטרה מגישה כתב אישום נגד קצין הבטיחות כברירת מחדל. כפי שנקבע בפסיקה של השופט יעקב בכר, ברגע שברור מי הנהג שהשתמש ברכב באותו זמן, הדרג הניהולי והמקצועי (קציני בטיחות, סדרנים ומנהלים) אינם אמורים לשאת באחריות הפלילית לביצוע העבירה.
4. מדוע בית המשפט נוטה לבטל כתבי אישום נגד מנהלים במקרה שהנהג ידוע?
תשובה: העיקרון המנחה הוא עיקרון ההגינות. הטלת אחריות פלילית על אדם שלא ביצע את העבירה בפועל היא צעד דרסטי. ברגע שהתביעה יודעת מי הנהג, עליה למצות איתו את הדין ולא לחפש "אחריות שילוחית" אצל המנהלים, שכן אחריות כזו כמעט ואינה קיימת בדיני התעבורה הפליליים.
5. מה עלי לעשות אם זומנתי לחקירה או קיבלתי כתב אישום על עבירה של עובד?
תשובה: חשוב לאסוף את כל התיעוד המוכיח מי החזיק ברכב בזמן האירוע (יומני עבודה, סידורי נהיגה, אישורי נסיעה). מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה מיומן, כמו עו"ד זיאד זועבי, המתמחה בטענות של העדר אחריות שילוחית, כדי לפעול לביטול כתב האישום עוד לפני תחילת המשפט.
משרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה בקיא בחוק, בפסיקה ולו מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בהתבסס על טענת העדר אחריות שילוחית.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
