גרימת מוות ברשלנות עמדה בלב ניתוח פסק הדין מיום 05 ביולי 2020, בתיק מספר עפ"ת 56446-02-20 ע"ש גבור קיש, אשר ניתן על ידי כב' השופט י' ליפשיץ בבית המשפט המחוזי חיפה. הערעור עסק בשורה של טענות מהותיות הנוגעות ליסוד הרשלנות לאחר תיקון 126 לחוק העונשין, לממצאים העובדתיים, למחדלי חקירה, לקשר הסיבתי בין התאונה למות המנוחה ולפגיעה בזכויות החשוד בעקבות תשאול שנערך ללא אזהרה. עו"ד זיאד זועבי, מומחה לדיני תעבורה ובעל ניסיון עשיר בניהול תיקים של גרימת מוות ברשלנות, מנתח את משמעות פסק הדין ואת השלכותיו על אחריות נהגים במעברי חציה ועל אופן ניהול חקירות לאחר תאונות קטלניות.
מה קבע פסק הדין בעניין גרימת מוות ברשלנות במעבר חציה?
רקע
המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה ואי האטה, לאחר שפגע במנוחה ובחברתה שחצו מעבר חצייה. התאונה תועדה בשתי מצלמות אבטחה
הערעור כוון בעיקר כנגד:
- הכרעת הדין (ממצאים עובדתיים)
- יסוד הרשלנות לאחר תיקון 126 לחוק העונשין
- קבילות אמרות שנגבו ללא אזהרה
- הקשר הסיבתי בין התאונה למוות (ללא נתיחה)
- מחדלי חקירה
המחוזי דחה את הערעור לגופו אך מצא פגם ממשי בהפרת זכויות החשוד, שהצדיקו הקלה בעונש.
הסוגיות המשפטיות המרכזיות
1. יסוד הרשלנות לאחר תיקון 126 לחוק העונשין. התיקון מחייב כי לצורך רשלנות פלילית יוכח: ”נטילת סיכון בלתי סביר“ (ולא רק מבחן הנזיקין).
המערער טען כי התיקון מחמיר את יסוד הרשלנות ולכן יש להקל.
בית המשפט דחה את הטענה – קבע כי גם לפי התיקון, המערער נטל סיכון בלתי סביר:
- הבחין בהולכות הרגל עוד על המדרכה.
- ידע שקיים מעבר החציה, עם שדה ראייה של מעל 100 מטר.
- במקום להתאים את הנסיעה – המשיך ”מתוך מחשבה שיספיק לעבור“.
- רשלנות במעבר חצייה.
זו נטילת סיכון מובהקת.
המחוזי אף הפנה לפסיקת בית משפט העליון (רע"פ 2885/05) המחדדת את רף הצפיות הגבוה במעבר חציה.
2. התאונה הייתה בלתי נמנעת. המערער טען כי אם התאונה ”בלתי נמנעת“ – אין רשלנות.
בית המשפט קבע:
- זהו מונח מטעה, הנוגע אך ורק לשאלה האם ניתן לבלום לאחר שהולכי הרגל כבר על המעבר.
- מבחן הרשלנות הוא: האם נהג סביר היה צריך להגיב לפני שהולכי הרגל יורדות למעבר, ולא בדיעבד.
מאחר שהמערער ראה אותן מראש – התאונה הייתה כן נמנעת מבחינה התנהגותית.
3. סתירות בגרסאות המערער. בית המשפט מצא סתירות משמעותיות:
- תחילה הודה שראה את הנשים מתקרבות למעבר החציה.
- בהמשך טען שלא הבין שהן מתכוונות לחצות.
- בעדותו טען שהרכב האחר הסתיר לו – טענה הסותרת את הודעותיו.
ממצאי מהימנות אינם נפתחים להתערבות ערכאת ערעור.
4. הקשר הסיבתי – פטירה ללא נתיחה. המערער טען כי אין הוכחה רפואית שמותה נגרם מהתאונה.
המחוזי דחה את הטענה:
- קיימת סמיכות זמנים (חצי שעה בין פגיעה למוות).
- ממצאים חיצוניים תואמים חבלה טראומטית.
- המנוחה הייתה בריאה; לא נמצא גורם רפואי חלופי.
- הפסיקה מכירה בקביעת קשר סיבתי גם ללא נתיחה.
עם זאת, בית המשפט מודה כי היה מקום לאפשר לעיין בתיק הרפואי – אך מחדל זה לא שינה את התוצאה.
5. מחדלי חקירה – בדיקות, תיעוד, בדיקות ראייה. נטען כי:
- לא מוגדר קו ראייה בגובה נפגע
- לא תועדו די סרטוני הזירה
- לא חושב מהירות הרכב
- לא נבדקה הסתרה של רכב אחר
בית המשפט המחוזי קבע:
גם אילו נעשו – לא היו משנים את מסקנת ההתרשלות, שכן הרשלנות נובעת מכך שהמערער ראה את הנשים זמן רב מראש.
6. הסוגיה הקריטית: תשאול סמוך לאירוע ללא אזהרה. זוהי נקודת המפנה בפסק הדין. תשאול שלא כדין וללא אזהרה. מה קרה בשטח?
השוטרים שאלו את המערער בזירה, ותיעדו את הדברים בסגנון: "חשב שיספיק לעבור לפני הגעתן למעבר החציה".
האמרות נגבו:
- ללא אזהרה
- ללא יידוע על זכות השתיקה
- ללא אפשרות להיוועץ בעו“ד
בית משפט קמא קבע: מדובר בתשאול סטנדרטי אך המחוזי הפך את הקביעה ונימק:
- היו צריכים להזהיר
- היו צריכים להעמיד על הזכות להיוועץ
- מדובר בתשאול של חשוד לכל דבר
- הנתונים בזירה מבהירים כי הנהג היה חשוד ברור
המשמעות המשפטית:
ההפרה לא מובילה לביטול ההרשעה, משום שהיו גם אמרות תקינות לאחר אזהרה, אך:
- מדובר בפגיעה ממשית בזכויות בסיסיות של חשוד
- יש לכך משקל בגזירת הדין
- הפגם אינו מספיק למנוע הרשעה אך הוא כן מספיק להפחתת עונש
מדובר באמירה משפטית משמעותית – המחוזי למעשה מאותת כי המדינה פעלה שלא כדין בשלב הראשוני.
הפרת זכויות חשוד – תשאול ללא אזהרה – מחייבת התערבות בערעור
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בגרם מוות ברשלנות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בניהול תיקי תאונות דרכים קטלניות.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לעבירות של גרם מוות ברשלנות כתוצאה מאי מתן זכות קדימה במעבר חציה.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
