חקירה באזהרה היא תנאי בסיסי בהליך פלילי תקין, ופסק הדין מיום 26 במאי 2022, בתיק עפ"ת ת"פ 64945-02-19 ע"ש בן לולו, שניתן על-ידי כב' השופט פאול שטרק בבית משפט השלום ירושלים, מדגיש את משמעותה ומה קורה כששלב זה נפגם. במקרה זה, היעדר אזהרה לגבי חלק מהעבירות הוביל למחיקת סעיפי אישום – מהלך שממחיש עד כמה אי־עמידה בדרישות החוק פוגעת בתוקף ההליך.
כדי לבדוק אם גם התיק שלך כולל פגם כזה, עו"ד זיאד זועבי, מומחה לדיני תעבורה ובעל ניסיון רב בביטול כתבי אישום, מזמין אותך לפנות לייעוץ מקצועי ולבחינת סיכויי ביטול ההליך.
האם היעדר חקירה באזהרה יכול להוביל למחיקת אישומים?
פסק הדין הבא מדגים באופן חד את משמעותה של חקירה באזהרה ואת ההשלכות המהותיות של פגם בהליך. הוא מציג כיצד היעדר חקירה באזהרה לגבי חלק מהחשדות עלול לערער את תוקף כתב האישום ולהוביל למחיקת סעיפים משמעותיים.
מה קורה כאשר נאשם לא נחקר על חלק מהעבירות?
בשנים האחרונות התפתחה מגמה ברורה בפסיקה: לא ניתן להעמיד אדם לדין בעבירה שלא נחקר לגביה באזהרת חשוד. הלכה זו – הידועה בשם ”הלכת נאור“ – מחייבת את גורמי האכיפה לבצע חקירה מלאה והוגנת לפני הגשת כתב האישום. כאשר הדבר אינו נעשה, עומדת לנאשם עילה ממשית לדרוש ביטול סעיפים מכתב האישום ואף ביטול מלא של כתב
האישום.
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים מדגים בצורה ברורה את חשיבות החקירה באזהרה ואת השלכות ההפרה על תוקף ההליך הפלילי.
עובדות המקרה
בפרשה שנדונה, הוגש כתב אישום נגד נאשם בגין מספר עבירות:
- איומים – סעיף 192 לחוק העונשין
- הסגת גבול – סעיף 447(א)
- הפרעת שוטר במילוי תפקידו – סעיף 27
אלא שהתגלה פגם מהותי:
במהלך חקירת הנאשם הוא לא הוזהר כלל לגבי המעשים הקשורים לשתי מתלוננות – ”אריאלה“ ו”יוענה“. הוא הוזהר רק בנוגע לעבירות כלפי שוטרים, ולא ניתנה לו כל אפשרות להתמודד עם הטענות הנוגעות למתלוננות.
כלומר – החקירה לא כללה אזהרה על חלק מהחשדות, אך סעיפי אישום אלו כן הופיעו בכתב האישום.
הלכת נאור – אין כתב אישום ללא חקירה באזהרה
בפסק הדין המנחה בג“ץ 7491/19 נאור נ‘ ראפת אמארה קבע בית המשפט העליון באופן חד וברור: אם המשטרה לא נתנה הזדמנות לחשוד להגיב לחשדות, לא ניתן לייחס לו עבירה זו בכתב האישום.
במקרה שנדון, בית המשפט קבע כי לא רק שהנאׂשם לא הוזהר, אלא שהדבר קרה בשתי הזדמנויות. הפסיקה יישמה ישירות את הלכת נאור: אין חקירה באזהרה, אין בסיס לכתב אישום, יש למחוק את הסעיפים הרלוונטיים.
החלטת בית המשפט – מחיקת סעיפי האישום
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע:
סעיפים 2-1 לכתב האישום, המתייחסים למתלוננות ”אריאלה“ ו”יוענה“, נמחקים בשל פגם מהותי בחקירה.
ההחלטה מבוססת על שני יסודות:
1. הפרת החובה החוקתית-דיונית לחקור נאשם באזהרה לגבי כל חשד.
2. פגיעה בזכותו להליך הוגן – הנאשם אינו יכול להתגונן כראוי אם אינו יודע במה חושדים בו.
משמעות הדבר: התביעה נותרת ללא תשתית להוכחת העבירות הללו.
חשיבות ההחלטה – מסר ברור לרשויות האכיפה
פסק הדין מעביר מסר חד למשטרה ולתביעה: אי אפשר ”להשלים חקירה“ בבית המשפט.
כתב אישום אינו יכול לרפא פגם מהותי בחקירה.
המשמעות המעשית לנאשמים ולסניגורים:
ניתן לטעון לביטול סעיפים או כתב אישום בשל פגם בהליך
הלכת נאור תקפה לכל עבירה – לא רק לעבירות שוטרים
זוהי טענה מהותית ולא טכנית
גם כאשר קיימות ראיות אחרות – ההליך פסול אם לא נערכה אזהרה
מתי ניתן לדרוש ביטול כתב אישום מכוח הלכת נאור?
האפשרות לביטול קיימת כאשר:
- החשוד לא הוזהר כלל בחקירה
- הוזהר רק על חלק מהעבירות
- שונה עילת החשד ולא בוצעה אזהרה מחדש
- החקירה הייתה ”חקירת עד“ במקום ”חקירת חשוד“
- נשללה ממנו הזדמנות אמיתית להתגונן בחקירה
במקרים כאלה, בית המשפט רשאי: למחוק סעיפים, לבטל כתב אישום או אפילו לבטל ההליך כולו מטעמי צדק (הגנה מן הצדק).
סיכום – זכות בסיסית שמגינה על חשודים
פסק הדין מדגיש שוב: החקירה באזהרה היא לא פורמליות טכנית, אלא חלק מהותי מזכותו של אדם להליך הוגן.
הלכת נאור מחייבת: כל חשד – חייב להיאמר לנאשם, כל עבירה – דורשת אזהרה ספציפית וללא אזהרה – אין כתב אישום.
עבור נאשמים וסניגורים, מדובר בכלי משפטי משמעותי שיכול להביא למחיקת אישומים ולעיתים אף לעצירת ההליך הפלילי כולו.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בגרם מוות ברשלנות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים לרבות בביטול כתבי אישום מחמת העדר חקירה על העבירה בה מואשם.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לביטול כתבי אישום במסגרת טענות מקדמיות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
