גרימת מוות ברשלנות היא אחת העבירות החמורות ביותר בתחום דיני התעבורה, כאשר כל תאונה שעלולה להוביל למוות מציבה את הנהג בפני תהליך משפטי מורכב. פסק הדין בתיק עפ"ת 28434-05-13 ע"ש איתי ברזל, שניתן על ידי כב' השופט אשר קולה, עוסק במקרה טרגי שבו נערה בת 14 נהרגה במעבר חצייה, ובו נקבע זיכוי מוחלט של הנהג הנאשם בעבירת גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי התאונה הייתה בלתי נמנעת, ומדובר בפסק דין תקדימי שמחדד את הקריטריונים המשפטיים בהעמדת נהגים לדין בתאונות במעברי חצייה.
עורך דין זיאד זועבי, מומחה לדיני תעבורה, מלווה לקוחות במגוון תיקים בתחום התעבורה, ויכול להעניק ייעוץ משפטי חשוב והכרחי לנאשמים בעבירות כגון גרימת מוות ברשלנות.
זיכוי בעבירת גרימת מוות ברשלנות במעבר חצייה – מה קבע בית המשפט המחוזי ולמה זה חשוב לכל נהג?
תאונות במעבר חצייה הן מהאירועים הקשים ביותר במערכת המשפט. כאשר הולך רגל נפגע – במיוחד כשמדובר בקטין – הנטייה הטבעית של רשויות האכיפה היא להעמיד לדין את הנהג בעבירה החמורה של גרימת מוות ברשלנות.
אך לא בכל מקרה שבו הולך רגל נפגע – קיימת רשלנות מצדו של הנהג.
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת (עפ“ת 28434-05-13 איתי ברזל נ‘ מדינת ישראל), שניתן על ידי כב' השופט אשר קולא, מהווה אבן דרך משפטית חשובה, ומחדד את שאלת המפתח:
מתי תאונה במעבר חצייה היא בלתי נמנעת, ומתי ניתן – ואף חייבים – לזכות נהג מעבירה חמורה של גרימת מוות ברשלנות?
רקע: תאונה טרגית – והאשמה אוטומטית בגרימת מוות ברשלנות
הנאשם נהג ברכב פרטי בשעות הערב. המנוחה, נערה בת ,14 חצתה את הכביש במעבר חצייה המחולק לשני חלקים. לאחר שחצתה את החלק הראשון, היא המשיכה לחלק השני – ושם נפגעה מרכבו של הנהג.
בית משפט לתעבורה הרשיע את הנהג בעבירות חמורות:
- גרימת מוות ברשלנות
- אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה
- נהיגה ללא ביטוח תקף
אך בערעור למחוזי – התמונה השתנתה.
שאלה משפטית מרכזית: האם התאונה הייתה נמנעת או בלתי נמנעת?
זו השאלה שבית המשפט המחוזי קובע שהיא לב ליבו של המשפט הפלילי בעבירות גרימת מוות ברשלנות.
כדי להרשיע אדם ברשלנות – על המדינה להוכיח שני דברים:
1. נהג היה יכול וצריך לצפות את התרחשות התאונה.
2. שהיה ביכולתו למנוע בפועל את התוצאה.
במילים אחרות: לא מספיק שהולך רגל נפגע אלא שצריך להוכיח שהיה ניתן למנוע את התאונה, וזו בדיוק הנקודה שבה קרס תיק התביעה.
מה קבע בית המשפט?
1. המדינה לא הוכיחה שדה ראייה מספיק
על אף שקביעת הערכאה הראשונה הייתה שהנהג יכול היה לראות את הולכת הרגל ממרחק של 22 מטר – המחוזי קובע שהקביעה שגויה ואינה נשענת על ראיות אובייקטיביות.
הבוחן המשטרתי עצמו הודה:
- לא בוצע שחזור אמיתי למיקום המנוחה
- לא הוכח מתי ניתן היה לראותה לראשונה
- לא הוכח מרחק הראייה האמיתי
- לא נערך חישוב מספק של זמן תגובה
המומחה אף הצהיר כי: "לא ניתן לקבוע מה הייתה המהירות שממנה התאונה הייתה נמנעת".
2. המנוחה לא הייתה בתחילת מעבר החצייה
נקבע כי בעת הפגיעה המנוחה כבר הייתה 2.6 מטר לתוך החלק השני של מעבר החצייה.
המשמעות היא:
הנהג כלל לא היה חייב לצפות שהיא תרד לשטח המסוכן בחלק השני – במיוחד כשהיא כבר חצתה את החלק הראשון.
3. גרסת הנהג הספונטנית התקבלה
למרות שביהמ“ש לתעבורה דחה את גרסת הנהג, המחוזי קובע:
- הגרסה הראשונית שנמסרה מיד לאחר האירוע – אמינה
- הנהג לא הבחין בהולכת הרגל עד רגע הפגיעה
- וגם לא יכול היה להבחין בה בזמן
4. מומחה המשטרה מחזק – התאונה הייתה בלתי נמנעת
בהמשך החקירה המומחה קובע:
- גם במהירות נמוכה של 17 קמ״ש – התאונה עדיין הייתה מתרחשת
- אין בסיס לקביעה שהנהג התרשל
- הגורם לתאונה אינו אנושי אלא נסיבתי
5. מסקנה:
לפי בית המשפט המחוזי – התאונה הייתה בלתי נמנעת. לכן:
אין רשלנות
אין אחריות פלילית
אין בסיס להרשעה
פסק הדין מבטל למעשה את קביעות הערכאה הראשונה.
מה המשמעות של פסק הדין לדיני תעבורה בישראל?
1. אין ”אוטומטיות“ בהרשעה במעבר חצייה – המדינה חייבת להוכיח מניעתיות.
2. בוחן תנועה אינו קובע מסמרות – חוות דעת שלא ניתנת לבדיקת מתמטית = לא קבילה.
3. גרסה ראשונית של נהג – עדיפה על פני עדויות מאוחרות.
4. המיקום המדויק של הפגיעה קריטי – שינוי של מטר אחד יכול להפוך תאונה מתאונה נמנעת לתאונה בלתי נמנעת.
5. נטל ההוכחה על המדינה – ולא על הנהג.
לסיכום
פסק הדין מהווה הלכה מנחה למקרים רבים שבהם נהגים מואשמים בגרימת מוות ברשלנות במעבר חצייה.
המסר ברור:
אין להרשיע נהג כאשר המדינה אינה מוכיחה שהייתה בידיו היכולת הפיזית למנוע את התאונה.
במקרים רבים – מאשימים נהגים לשווא, רק משום שתוצאה קשה התרחשה.
אך החוק דורש הוכחה מדויקת, מקצועית ומדעית – לא השערות.
צריכים ייצוג בעבירת גרימת מוות ברשלנות?
נהג המורשע בגרם מוות ברשלנות צפוי לעונש מאסר בפועל ולפסילה ארוכה לרישיון הנהיגה.
משכך קיימת חשיבות עליונה בבחירת עורך דין תעבורה מנוסה בייצוג נאשמים במשפטי תעבורה ובעבירות של גרם מוות ברשלנות כתוצאה מאשמה לגרם תאונה.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בגרם מוות ברשלנות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בגרם תאונות וגרם מוות ברשלנות.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לתאונות דרכים ועבירות גרם מוות ברשלנות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי
