זיכוי מחמת הספק: טעות בזיהוי נהג תאום זהה – זיכוי נהיגה בשכרות וחשיבות טביעת אצבע ואמצעי זיהוי פורנזי
האם מסוף משטרתי ותמונה מספיקים לזיהוי תאומים זהים? פסק דין דרמטי שקובע זיכוי נהיגה בשכרות הואיל וקיים ספק סביר באשר לזהותו של הנהג שביצע את העבירות.
חשוב להבין כי טעויות בזיהוי יכולות להתרחש במגוון סיטואציות. לדוגמה, כאשר ישנו רכב עצור בשעת לילה מאוחרת, ותנאי התאורה אינם טובים, יש סיכוי גבוה שהשוטר לא יוכל להבחין בין הנהגים השונים. במקרה זה, אם הנהג הוא תאום זהה, ניתן להשליך ספקות על זיהויו.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור בתיק תעבורה מורכב, עפט36416/07/21 מוראל יאיר, החלטה מיום 16/08/21 שניתנה ע"י בכבוד השופט מאזן דאוד מבית משפט מחוזי בחיפה, והחליט לזכות את המערער מוראל יאיר, שהוא בעל אח תאום זהה בשם אוראל, מהעבירות שיוחסו לו, בהן זיכוי נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק). בית המשפט קבע כי קיים ספק סביר באשר לזהותו של הנהג שביצע את העבירות וזיכה את הנאשם.
באופן כללי, זיכוי נהיגה בשכרות הוא תהליך משפטי שדורש הבנה מעמיקה של הנסיבות והראיות. עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בנהיגה בשכרות.
רקע: עבירות וטענת ההתחזות
זיכוי נהיגה בשכרות הוא נושא חשוב בתחומי המשפט שלנו, במיוחד כאשר מדובר בתאומים זהים.
המערער הואשם בנהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק) ונהיגה ללא ביטוח רכב. האירוע המדובר התרחש בנובמבר .2016
במקרה זה, לא ניתן היה להציג ראיות חד משמעיות לכך שהמערער היה הנוהג ברכב. יש אפשרות שהשוטרים לא ערכו מספיק חקירות כדי להבין מי באמת היה מאחורי ההגה, דבר שמייצר בעיות משמעותיות בזיהוי.
המערער כפר באישומים וטען כי אחיו התאום הזהה התחזה בשמו וכי הוא כלל לא היה במקום האירוע (טענת אליבי). בבית המשפט לתעבורה (בימ"ש קמא) המערער הורשע אך הוא ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך שימת דגש על נושא הזיהוי.
ליבת המחלוקת: זיהוי ללא אמצעי פורנזי
בפסקי דין קודמים, בתי המשפט לא הסכימו להרשיע על סמך זיהוי בעייתי, במיוחד כאשר ישנם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שניתן להשתמש בהם לצורך זיהוי מדויק יותר. לדוגמה, מצלמות רכב וראיות דיגיטליות יכולות לסייע בהוכחת זהות הנהג בזמן אמת.
השאלה המרכזית בערעור נגעה לזיהוי הנהג, בהינתן העובדה שלמערער יש אח תאום זהה. עמדת בימ"ש קמא (הרשעה)
בית המשפט לתעבורה קבע שהמערער הוא הנהג. הקביעה התבססה על:
- עדות השוטר אליאס שזיהה את הנהג מהיכרות קודמת.
- הזיהוי נסמך על תמונות במסוף המשטרתי.
- פרטים תומכים נוספים: הודעות הנהג על נסיבות העצירה, הכרות עם השוטר, וזיקתו של המערער לרכב אמו.
נימוקי הערעור (זיכוי מחמת הספק)
לכן, כאשר מדובר בזיהוי של תאומים זהים, יש להפעיל אמצעים שונים כמו טביעות אצבע, זיהוי קולי או כל אמצעי פורנזי אחר שיכול להוכיח את זהות הנהג בצורה חד משמעית.
מחדלי חקירה כגון דא יכולים להוביל ל זיכוי נהיגה בשכרות .
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערער כי בהיעדר זיהוי פוזיטיבי באמצעים חד- משמעיים, קיים ספק סביר. הנימוקים העיקריים לזיכוי:
1. היעדר טביעת אצבע או תעודה מזהה :השוטרים לא זיהו את הנהג על פי תעודת זהות, רישיון נהיגה, או טביעת אצבע (טב"א). זיהוי הנהג הסתמך על הצהרה בעל פה על פרטיו האישיים וזיהוי על פי תמונה במסוף המשטרתי, שיכולה להיות זהה לחלוטין אצל תאום זהה.
2. מחדל חקירתי משמעותי :על אף שהשוטר אליאס ידע כי למערער אח תאום זהה, הוא הסתפק בזיהוי מהמסוף ובהיכרות המוקדמת. בית המשפט קבע כי מחדל זה מטיל ספק רב בזהות החשוד ועל מחדל זה להוביל ל זיכוי בנהיגה בשכרות.
3. ראיות נסיבתיות הקושרות לאח התאום:
בעבר היו מקרים שבהם זיהוי שגוי הוביל להרשעות שגויות. דוגמה לכך היא מקרה שבו אדם זוכה לאחר שנמצא שהשוטר טעה בזיהוי, והעדים לא היו מספיק אמינים. המקרה הזה מדגיש את החשיבות של חקירה מעמיקה וראיות חד משמעיות.
- מספר הטלפון :מחקרי תקשורת הראו כי מספר הטלפון שממנו יצאה שיחה
של הנהג הבורח, שויך גם לאח התאום, אוראל, באפיזודות נוספות בתיק
החקירה. המערער עצמו אישר שאותו מספר שייך לאחיו.
- טעות בשם :השוטר אליאס, שזיהה את הנהג, רשם בדו"ח הפעולה את שמו
של האח התאום – אוראל –במקום מוראל. גם שוטר נוסף אישר כי רשם
את השם שציין אליאס, ולא ידע אישית אם מדובר במוראל או אוראל.
גם הראיות הנסיבתיות תרמו בקביעת בית המשפט ל זיכוי בנהיגה בשכרות.
4. הפרכת ממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית :הזיכוי נובע מבחינת הראיות בכתב ולאו דווקא מהתרשמות מעדים, ולכן לערכאת הערעור אין חיסרון על פני הערכאה
הדיונית.
בהקשר זה, יש להבין שהמערכת המשפטית עוסקת לא רק בהרשעה, אלא גם בשמירה על זכויות האזרח. כאשר יש ספק, יש לזכות את הנאשם, שכן העקרון של זכויות האדם והגינות במשפט צריך להישמר בכל מצב.
המסקנה וההשלכות
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט מאזן דאוד, קבע כי בעקבות טענת זיהוי של תאומים זהים, חובה על התביעה לספק זיהוי פוזיטיבי חסר ספק, כמו טביעת אצבע או אמצעי פורנזי אחר. בהינתן המחדל החקירתי וקיומן של ראיות נסיבתיות שקושרות את האירוע לאח התאום, נוצר ספק סביר.
לסיכום, זיכוי נהיגה בשכרות הוא תהליך שמצריך הבנה מעמיקה של כל הנתונים והראיות.
פסק הדין מדגיש את חשיבותם הקריטית של אמצעי זיהוי אובייקטיביים (כגון טביעת אצבע) במקרים של תאומים זהים, ומבסס את העיקרון לפיו יש לזכות נאשם אם קיים ספק סביר באשר לאשמתו.
המערער זוכה מחמת הספק, וגזר הדין בוטל.
פסקי דין נוספים בתחום זה מראים שבתי המשפט מקפידים על כך שכל ראיה תיבחן היטב, ושלא ניתן להסתמך על זיהוי בעייתי. ככל שמדובר בזיהוי תאומים זהים, מדובר באתגר נוסף שדורש תשומת לב רבה.
עורך דין מנוסה בתחום התעבורה ידע לאתר כשלים פרוצדורליים ומחדלי חקירה מסוג זה ולהשתמש בהם להגנתך.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בעבירת נהיגה בשכרות.
לסיכום, אם אתם עדים למקרה כזה, חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה בזיכוי נהיגה בשכרות על מנת לקבל ייעוץ מקצועי שיכול לשנות את המצב הנוכחי. ידע וניסיון בתחום זה חשובים מאוד ועשויים להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי!.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לעבירת נהיגה בשכרות ויכול לסייע רבות במקרים של זיכוי נהיגה בשכרות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
