האם שוטר יכול לדרוש מכם דגימת שתן לבדיקת סמים רק על סמך "מידע מודיעיני" בלתי מפורט? פסק דין מכונן של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עפ"ת 36440-11-15) קובע כי ללא חשד סביר המוכח בפני בית המשפט, סירוב ליתן דגימה אינו יכול להוביל להרשעה בנהיגה בשכרות. הכירו את זכויותיכם ואת חשיבותו של הליך תקין בעצירות תנועה.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שהואשמו בנהיגה תחת השפעת סמים. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בייצוג נאשמים בנהיגה תחת השפעת סמים.
דרישת "חשד סביר" לפי פקודת התעבורה: מה החוק קובע?
פקודת התעבורה (סעיף 64ב(ב)) מעניקה לשוטר סמכות לדרוש מנהג בדיקת שתן או דם לבדיקת נוכחות אלכוהול או סם מסוכן בגופו, אך זאת רק בכפוף לקיומו של "חשד סביר כי הוא שיכור".
מה קורה כשאין חשד ראשוני?
במקרה של ישי שלומוב, הנאשם נעצר לבדיקה אקראית רק משום שלא היה לו רישיון נהיגה. בשלב זה:
- בדיקת המאפיינים שנערכה לו בתחנת המשטרה הייתה ללא דופי.
- הוא לא נראה או התנהג כשיכור.
- חיפוש ברכב לא העלה דבר (ונקבע כי נעשה ללא סמכות).
ללא סימנים פיזיים או התנהגותיים, המשטרה נאלצה להסתמך על גורם אחר כדי להקים את החשד הסביר- מידע מודיעיני.
חשד מועבר: מדוע מידע מודיעיני בלבד אינו מספיק להרשעה?
בתחנת המשטרה, השוטר הפונה יצר קשר עם רכז מודיעין, שדיווח על קיומו של מידע רלוונטי לגבי המערער. בעקבות שיחה זו, השוטר דרש דגימת שתן, וכשהנאשם סירב, הואשם ב-"נהיגה בשכרות מכוח סירוב".
ההבחנה בין חשד אישי ל-"חשד מועבר"
בית המשפט המחוזי דחה את עמדת התביעה, וקבע כי:
"קיומו של מידע שמקבל השוטר בשטח מגורם אחר, אינו דומה לחשד סביר המתעורר אצל השוטר בשטח על בסיס התנהגותו של הנהג או אינדיקציות אחרות שנחשפות בפני השוטר."
בית המשפט אימץ את המונח "חשד מועבר" – במקרה כזה, השוטר הפועל בשטח הופך למעשה ל"ידו הארוכה של איש המודיעין" ולא מקיים חשד סביר באופן עצמאי.
חובת ההוכחה של המאשימה (המדינה)
כדי להרשיע אדם בנהיגה בשכרות מכוח סירוב, הנטל להוכיח קיומו של חשד סביר מוטל במלואו על המאשימה.
במקרה זה, המאשימה הגישה תעודת חיסיון בנוגע לתוכן המידע המודיעיני. בית המשפט קבע חד משמעית כי זוהי טעות פרוצדורלית קריטית:
"תעודת החיסיון, מטרתה לחסות את תוכן המידע מפני המערער ובא כוחו אבל לא מפני בית המשפט"
משום שהמאשימה מנעה מבית המשפט לבדוק את תוכן המידע ולקבוע אם הוא אכן מקיים חשד סביר (כלומר, אם הוא אמין, רלוונטי ועדכני מספיק), נקבע כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה.
המסקנה: סמכות השוטר מותנית, וסירוב יביא לזיכוי
הזכות לסירוב כשהחשד לא הוכח
מאחר שלא הוכח כי התקיים חשד סביר, קמה המסקנה המשפטית: סירובו של המערער ליתן את הדגימה אינו יכול להקים את החזקה החוקית של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.
המערער זוכה מעבירה זו, ועונשו הוקל בהתאמה. פסק הדין מחזק את העיקרון שלפיו סמכות המשטרה אינה מוחלטת, והיא כפופה לתנאי ה"חשד הסביר" המוגדר בחוק, אשר חייב להיבחן על ידי בית המשפט.
לקחים לנהגים ועורכי דין
פסק דין זה משמש אבן דרך חשובה:.
- עמידה על זכויות: במקרים בהם החשד היחיד הוא עמום או מבוסס על "העברה" (כמו מידע מודיעיני), יש משמעות מכרעת לבחינה מדוקדקת של עו"ד את קיום החשד הסביר.
- הגנה משפטית: בית המשפט הוא המגן האולטימטיבי על זכויות הנאשם, והוא אינו יכול להרשיע על בסיס חשד חסוי שלא נבדק על ידו.
שאלות ותשובות: נהיגה תחת השפעת סמים וחשד סביר
שאלה: האם שוטר רשאי לדרוש בדיקת שתן ללא סימנים מחשידים?
תשובה: לפי פקודת התעבורה ופסיקת בית המשפט המחוזי (עפ"ת 36440-11-15), דרישה לבדיקת שתן או דם מחייבת קיומו של "חשד סביר" מבוסס. אם הנהג אינו מראה סימנים פיזיים או התנהגותיים של שכרות ובדיקת המאפיינים שלו תקינה, המשטרה אינה רשאית לדרוש את הבדיקה באופן אקראי.
שאלה: האם מידע מודיעיני בלבד מספיק כדי להקים "חשד סביר" בבדיקת סמים?
תשובה: לא תמיד. בית המשפט קבע כי "חשד מועבר" מרכז מודיעין לשוטר בשטח אינו מחליף את הצורך בחשד סביר עצמאי. אם המאשימה מסתמכת על מידע מודיעיני אך מסרבת לחשוף את תוכנו בפני בית המשפט (למשל תחת תעודת חיסיון), היא לא עומדת בנטל ההוכחה והנהג עשוי להיות מזוכה.
שאלה: מה דינו של נהג המסרב לבדיקת סמים כשאין נגדו חשד סביר?
תשובה: בדרך כלל, סירוב לבדיקת סמים מקים "חזקת שכרות", אך במקרים בהם הוכח כי הדרישה לבדיקה לא הייתה חוקית מלכתחילה (בהיעדר חשד סביר), הסירוב אינו יכול להוביל להרשעה בנהיגה בשכרות. במקרים כאלו, כפי שהדגים עו"ד זיאד זועבי, ניתן להוביל לזיכוי מוחלט מהעבירה.
שאלה: מהי חובת ההוכחה של המשטרה במקרה של סירוב לבדיקה?
תשובה: הנטל להוכחת קיומו של חשד סביר מוטל במלואו על המאשימה (המדינה). עליה להוכיח לבית המשפט כי היו אינדיקציות אובייקטיביות, אמינות ועדכניות שהצדיקו את הפגיעה בפרטיות הנהג ובדרישה לבדיקה פולשנית.
על הכותב: עו"ד זיאד זועבי הוא מומחה למשפט תעבורתי שצבר למעלה מ-25 שנות ניסיון. עו"ד זועבי מתמחה בייצוג נהגים בתיקים מורכבים של נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, ועומד מאחורי שורה ארוכה של הישגים משפטיים תקדימיים. משרדו בקיא בנהלי המשטרה המעודכנים ובדיני הראיות, ופועל ללא לאות להגנה על זכויות הנהגים וביטול כתבי אישום שנולדו בחוסר סמכות.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי.
