רכב חונה בחניה פרטית עמד במרכזו של ניתוח פסק דין מיום 09 בינואר 2025, בתיק מספר עפ"ת 53332-12-24 ע"ש אורלי בלאו, אשר ניתן על ידי כב' השופט רענן בן יוסף בבית המשפט המחוזי תל אביב. פסק דין זה, הנחשב לתקדימי ומהותי בתחום דיני התעבורה, עוסק בהגדרת גבולות סמכותו של שוטר במקרים הנוגעים לשטח חניה פרטית ובחובת הציות להוראות שוטר במרחב שאינו מוגדר כ"דרך". עו"ד זיאד זועבי, מומחה לדיני תעבורה ומי שמוביל מאות נהגים להצלחות משפטיות, מנתח את ההשלכות המשפטיות ואת חשיבות ההכרעה עבור ציבור הנהגים.
מה קבע פסק הדין על רכב חונה בחניה פרטית וסמכות השוטר?
שוטר אינו מוסמך להורות לאדם להזיז את רכבו מתוך חניה פרטית. אי ציות להוראה כזו אינו מהווה עבירה פלילית. חניה פרטית אינה ”דרך“ לצורך דיני התעבורה. פסק הדין מהווה תקדים חשוב לכל מי שמחזיק חניה פרטית, ולכל מי שנתקל בדרישות שוטר הנוגעות לסכסוכים בין שכנים.
רקע
נגד המערערת הוגש כתב אישום בגין אי ציות להוראות שוטר לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה.
השוטר רפאל שמעון לב-הר הגיע בעקבות תלונה של שכן שטען כי רכב המערערת, שעמד בתוך חנייתה הפרטית, מונע ממנו להיכנס לחנייתו הצמודה.
השוטר עלה לדירת המערערת, ביקש שתזיז את הרכב ”כמטר פנימה“, והיא סירבה.
בית המשפט לתעבורה הרשיע אותה וגזר עליה פסילה בפועל, קנס והתחייבות.
בערעור, נטען כי:
- השוטר אינו מוסמך לתת הוראה כזו;
- החניה אינה דרך לפי הדין;
- המערערת אינה ”עוברת דרך“, ולכן לא חלה עליה חובת ציות לפי תקנה 23(א).
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וזיכה את המערערת
הסוגיות המשפטיות המרכזיות
א. האם המערערת היא ”עוברת דרך“ לפי תקנה 23(א) לת“ת
התקנה מטילה חובת ציות רק על ”עוברי דרך“.
הגדרת ”עובר דרך“ בתקנה 1 לתקנות התעבורה: "המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת“.
המחוזי קבע:
- המערערת הייתה בביתה, לא עברה בדרך ולא השתמשה בה.
- השוטר הגיע אליה בפתח ביתה ולא ברחוב.
לפיכך התביעה לא הוכיחה יסוד חיוני בעבירה – שהמערערת הייתה עוברת דרך.
זהו מחדל ראייתי מהותי היורד לשורש יסודות העבירה.
משמעות: אין חובת ציות לשוטר לפי תקנה 23(א) כלפי אדם שאינו עובר דרך.
ב. האם החניה הפרטית היא ”דרך“ לפי פקודת התעבורה
בית משפט קמא קבע כי החניה היא ”דרך“, כי היא משמשת לתנועת כלי רכב.
המחוזי דוחה זאת:
- חניה פרטית איננה דרך ציבורית ולא נועדה לשמש את הציבור.
- חניה הצמודה לדירה היא נכס פרטי לכל דבר, בדומה לדירה עצמה.
- רק רכוש משותף יכול להיחשב דרך – אך כאן מדובר בחנייה מוצמדת לפי חוק המקרקעין.
המחוזי מסתמך על עקרונות המקרקעין (סעיפים 52 ו55- לחוק המקרקעין) ועל פ סיקה (וינטרס נ‘ אלוני זמורה).
מסקנה: החנייה הפרטית אינה ”דרך“ – ולכן תקנה 23 כלל לא חלה.
ג. היקף סמכותו של שוטר לתת ”הוראות“ מכוח תקנה 23
הפסיקה אליה מפנה המחוזי (למשל ע“פ 40350/07 בורנשטיין; עפ“ת 40203/07 שגב; עפ“ת 2482/08 סיאם) קובעת:
- הוראות שוטר לפי תקנה 23 נוגעות אך ורק להסדרת תנועה ובטיחות בדרך.
- התקנה אינה מהווה מקור סמכות להתערבות בסכסוכים אזרחיים או שכנים.
- הוראה לשנות מיקום רכב בחניה פרטית אינה עניין של תעבורה אלא סכסוך קנייני/אזרחי.
בית המשפט מצטט במפורש:
”התקנה אינה יכולה לחול על הוראות שאין מטרתן הכוונת תנועה והסדרתה“.
כלומר – אפילו אילו הייתה החניה נחשבת ”דרך“, ההוראה של השוטר לא עסקה בהכוונת תנועה ציבורית אלא בפתרון סכסוך בין שכנים.
ד. הסמכות לדרוש מאזרח פעולה ללא עיגון בדין
המחוזי מסתמך על פסיקת בג“ץ 4455/19 טבקה נ‘ משטרת ישראל (השופט שטיין):
”אזרח רשאי להשיב לשוטר שאין לו סמכות: ’לאו בעל דברים דידי אתה“.
”היעדר חובה שבדין משמעה חירות שלא להיות מוטרד על ידי שוטר“.
המחוזי מדגיש:
כשהשוטר פועל ללא סמכות – אין כל חובה לציית וגם אין עבירה באי הציות.
החלטה זו מהווה תזכורת ברורה:
- שוטר יכול לתת הוראות רק לצורך: הסדרת תנועה, בטיחות בדרך, הכוונת משתמשי הדרך.
- שוטר אינו מוסמך להתערב בסכסוכים פרטיים בין שכנים באמצעות הוראות לפי תקנה 23.
- שוטר אינו רשאי להורות לאדם בתוך ביתו או חצרו לעשות פעולה שאינה קשורה לתנועה ציבורית.
- חובת הציות קיימת רק בדרך, כלפי עוברי דרך, בנוגע להכוונת תנועה.
- תקדים חשוב שמגביל את סמכות המשטרה.
עורך דין זיאד זועבי עוסק אך ורק בדיני תעבורה ומתמחה בייצוג נהגים שבחרו לנהל את משפטם עד תום. למשרד זיאד זועבי עורך דין תעבורה מספר רב של הצלחות והישגים משפטיים בלתי רגילים בניהול הוכחות והליכים משפטיים עד תום.
עו"ד תעבורה זיאד זועבי בקיא בחוק, בפסיקה ובנהלי משטרת ישראל הנוגעים לעבירות של אי ציות להוראות שוטר.
האמור לעיל מוצג כידע כללי בלבד. אין באמור לעיל משום הוראה ו/או ייעוץ ובוודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי או כללי
